רש"י על חולין קכח:

אבן - המנוגעת:

שבזוית - שנראה בבית זה ובבית זה שכן דרך הזויות לתת שם אבנים גדולות המחזיקים את כל עובי הכותל ונראה משני צדדים:

כשהוא חולץ - לסוף שבוע של הסגר כדכתיב (ויקרא יד) וחלצו את האבנים:

חולץ את כולו - דהא אבן כתיב כמות שהיא או גדולה או קטנה:

וכשהוא נותץ - אם הוחלט הבית ובא לנותצו:

נותץ את שלו - חולץ את האבן ונותץ את צד שלו:

ומניח את חלק חבירו - דהא כתיב (שם) ונתץ את הבית ולא שתי בתים: