רש"י על חולין קכה.

רישא - דקולית המת:

דליכא כזית - לפיכך אין מטמא באהל:

סיפא - מוקדשים ושרץ ונבלה:

דאיכא כזית - לפיכך גבי מוקדשין איכא שיעור נותר וגבי נבלה ושרץ איכא שיעור לטמא:

ומאי קמ"ל - כיון דרישא ליכא כזית אכתי לא אשמעינן דעצם כשעורה מטמא במגע ולא באהל וכזית מן הנבלה מטמא:

מילי מילי - כל דבר ששנה במשנתנו אשמעינן טעמא בכל חד וחד מה שהראה זה לא הראה זה: