רש"י על חולין קי.

איכא תנא - בהאי דוכתא:

דאתנייה לרב כחל - יש כאן מי ששנה לרב כחל שבשלו בלא קריעה אסור באכילה ולישנא בתרא דרב הוה שמיעא ליה לרבי אלעזר:

אחוייה - בני המקום:

לרב יצחק - אמרו לו לרבי אלעזר זה שנאה לו:

אני לא שניתי לו כחל כל עיקר - כלומר שום כחל לא שניתי לו לאיסור בין כחל מניקה ובין כחל שאינה מניקה:

ורב - ששנה להם כחל שאסור:

בקעה מצא - כלומר ראה שהיו מזלזלים באיסור בשר בחלב והחמיר עליהן: