רש"י על חולין י.

שחט את הושט - בעוף שהכשרו בסימן אחד תו לא חיישינן לעיקור דשני. והא דנקט שחיטה בושט ושמוטה בגרגרת הוא הדין דאפילו איפכא נמי אלא משום דגרגרת עבידא לאשתמוטי והכי מיתוקמא בהשוחט (לקמן חולין כח.):

נשמטה הגרגרת - תחלה הרי נטרפה: