רש"י על חגיגה ג.

חייב בשמחה - לשמוח בחג דכתיב ושמחת בחגך (דברים ט״ז:י״ד) ואמרינן לקמן (חגיגה דף ח.) דשמחה בשלמים לאכול את הבשר וילפינן לה (פסחים דף קט.) מוזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת ולקמן פריך: מ"ש לענין ראייה דפטור ולענין שמחה דמחייב:

ושאינו לא שומע ולא מדבר - היינו חרש דמתניתין שסמכו לשוטה וקטן: