רש"י על חגיגה כג:

אלא מעתה - דלא עשאוה אלא כטמא שרץ:

לא תטמא אדם - דהא טמא שרץ לאו אב הטומאה הוא ואינו מטמא אדם שלא מצינו טומאה לאדם וכלים הנוגעין בטמא שקיבל טומאה מאחרים חוץ מטמא מת שנאמר והנפש הנוגעת תטמא עד הערב (במדבר י״ט:כ״ב):

כטמא מת - כאילו נטמא במת שמטמא אדם: