רש"י על בראשית רבה צח:ב

ויקרא יעקב אל בניו. * {(*) דברי רש"י בכל הפרשה זו נמשכין אחרי שיטה חדשה במדרש על ברכת יעקב הנספחה סוף פרשה זה. וכ"ה בילקוט בשם הב"ר.} לא היה צריך המקרא לומר אלא ויקרא עשו אל בניו שהיה גדול ובכור אלא אמר הכתוב וכו'. אדם אם אינו בן חורין אינו עושה דייתיקי יעקב דכתיב חי חי הוא יודך כמו שהיה חי על מטתו אבל עשו נהרג בפתאום היאך יעשה צואה:

אמר ליה הקב"ה. כבוד אלהים הסתר דבר ואתה רצית לגלות מסתורי:

נאמן רוח מכסה דבר. אברהם שנאמר בו והאמין בה' לא עשה כן:

ומצאו אותו חותם. שחתם בו הקב"ה חותמו אמת:

פרוקי פאות. שנתן להם מתנה לחלוק עליהם: