רש"י על בראשית רבה פא:ב

סוף נתבקרת פנקסו. לאל הנראה אליך בברחך. כלומר שלם נדרך:

אם נזדמנו אחריך דברים שאינן מהוגנים יד לפה שתיק:

חד ידע תרין לא ידעין. שאם אתה מהפך בהם סוף שאתה מגלה לכל:

סימוניא. מקום:

רקקה דם. היבמה ולא ירקה רוק מהו ולא היה יודע מה להשיב ועל כולם השיבו אין:

ולא לפסוק. בפיך שום דבר שלא לקיימו:

אם זמות לנדור יד לפה:

מה ידך סמוך לפיך כך יהא נדרך סמוך לפיך. לשלמו מיד:

כך יהא נדרך קודם לפיך. תפריש ואח"כ תנדור כדי שלא תתאחר:

כך אמר ליה הקב"ה עשית כבן אדם האומר לחבירו מפני מה לא קיימת נדרך והוא אומר לו בשעת עקתי נדרי בשעת רווחי שבקי העברתו את הנדר ולא קיימתיו:

מהולתך חרשה אקיש עלה. אם נפה שלך חרשת הקיש עליה ותשמיע קולה לנפות בה קמח כמו יעקב שתק ושכח לשלם נדרו ואמר ליה הקב"ה קום עלה בית אל שכחת לשלם נדרך מפני עשו אחיך מה אחיך נודר וכו':