רש"י על בראשית רבה עז

ומי כאל ישורון. ישרים שבכם:

דלמא רבי חייא רבה. פעם אחת:

אומנות אבינו יעקב:

מחיילא דמיטקסי. משוי כרך אחד של מעילים לשון ישמעאל:

פרמקוס. מכשף בלשון יון:

נטל יעקב פקרן. בגד א' דק ונתנו למלאך על צוארו אמר ליה פרמקוס פרמקוס לית חרשין מצליחין בלילה:

אמר המלאך אני מודיע עם מי הוא עוסק נתן אצבעו בארץ התחילה הארץ תופס' מקום בנעיצת אצבעו:

לאיתליטים. משרת של מלך:

שהוא עומד ומתגושש עם בן המלך תלה עיניו וראה המלך עומד על גביו והרפיש עצמו לפניו. לפני בן המלך:

מי נתמלא אבק האיש שהיה עמו. שהשליכו לארץ ונתמלא אבק:

כלב אגריות. בלע"ז שלואטיק"ו ולשון יון היא:

ארי נומרין. ארי תרבות:

והיה המלך נוטל את בנו ומלבבו בארי. ומשחיקו בארי שאם יבא הכלב להזדווג לו ולהזיקו יאמר לו המלך ארי לא היה יכול לעמוד בו וכו':

רבי אלעזר אמר שעייה בשם ר' אסי אמר סידקה. רב נחמן בר יצחק אמר פירש ממקומה:

היו פוגעין זה עם זה. נלחמין זה עם זה:

מגיניה דדין לקביל מגיניה דדין. שלא היה אחד מהן יכול לנגח חבירו: