רש"י על בראשית רבה עד

תמן שובעא. תמן זולא. נכסי חוצה לארץ אינן בכלל ברכה אלא משתשוב אל ארץ אבותיך ואהיה עמך. ולהלן הוא אומר אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך אפילו בחוצה לארץ:

יהיה עמדי. עמודי. סומכי:

כל דבר ודבר שהיה לבן מתנה עם יעקב אבינו היה חוזר בו עשרה פעמים למפרע שנאמר הן לו:

שנאמר עשרת מונים ואין מנין פחות מעשרה:

צפה הקדוש ברוך הוא מה לבן עתיד לעשות ליעקב אבינו והיה צר צורה כיוצא בה:

אם כה אמר אין כתיב כאן אלא אם כה יאמר. לעתיד עושה לך לעתיד לו ולדורות:

ויצל אלהים. כזה שהוא מציל את הנצולות. כזה שהוא מפריש את הריקנות:

מה שהלך יעקב לז' ימים הלך לבן ליום אחד:

מה נפשך רוצה או אינו רוצה כבר כתיב וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויוגד ללבן ביום השלישי שלישי לבריחה:

דרך שבעת ימים יומא דהוו קיימין ביה:

למה נחבאת לברוח דלמא חזר ביה. לפיכך היה מדבר עמו דברים טובים דלמא חזר ביה ואלהי אביכם אמש אמר אלי וגו':

לית הוא מיניה. כלומר אלהיכם הוא ולא משלי:

כי נכסוף נכספתה. איתחמידת:

למה באהל רחל ב' פעמים דהוה ידע דהיא משמשנית ויחפש בנר:

ולא מצא את התרפים. תרפים לא מצא קיתונות מצא:

טריפה לא הבאתי אליך. כמו טרוף טורף:

אנכי אחטנה. אנכי הייתי חוטא על שהייתי גוזלה מאתו:

יאמר נא ישראל. הוא אחד מהן:

כולן בנותיו היו. אף בלהה וזלפה:

כשן הזה של טבריה. כך היתה גבוהה:

כמה אחים היו לו. אנטיי' חד הוה ליה ולואי קבריה. עז פנים כנגדו ובלשון יון אנטידיקוס עז פנים בעל דין:

גבורים היו כיוצא בו. ולפיכך קוראן אחיו:

אשר יריתי ביני וביניך כזה שהוא מורה את החנית. כך ירה לבן את האבן מרוב גבורתו:

בקש לזנבן. להרגן כמו ויזנב בך:

הוציאו פיסטיליות. ראיות ועדות שלהן:

כמה אגרות שלח יואב רבי אייבו אמר שני איגרות כתב אחד לאדומים ואחד למואבים שהן פרצו הגדר תחילה:

דוויים וסכופים. כמו לענות נפש לסגפא וכ"ף וגימ"ל מתחלפות רכיל רגל. כלומר עצבים ומעונים היו על כרחם:

כמה מלאכים היו חלים. כמו מחולת המחנים:

ושלח פרוזבין לפניו. שלוחים בלשון יון: