רש"י על בראשית רבה סו

אומה שמשימין כהנים שלום לה בכל יום דכתיב ושמו את שמי על בני ישראל ואומר וישם לך שלום:

אומה שהיא אסטטיונו של עולם. העמדתו של עולם:

הגשמים אינן יורדין אלא בזכותך:

ויתן לך. דורש ויתן לך ויחזור ויתן לך היה לו לומר יתן לך מהו ויתן לך אלא תוספת לומר יתן ויחזור ויתן יתן לך ברכות:

ויתן לך כיבושיהו. יש מקום לסולת ויש מקום ליין מקום להתקיים שם הברכות:

ויתן לך את שלך. הראויות לך:

ויתן לך של אביך. שנתנו לי:

יתן לך שלך ויתן לך של אחיך. יתן לך האלהים יתן לך אלהותו אילות וכח אימתי שתצטרך לו:

ה' אלהים זכרני נא. למה הזכיר השם הזה ה' אלהים אלא כך אמר רשב"ע זכור אותה ברכה שברכני אבא ואמר ויתן לך אלהותא:

מטל השמים זה המן שנאמר בו הנני ממטיר לכם לחם מן השמים:

ורוב דגן אלו בחורים דכתיב כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים וגו':

ורוב דגן זה תלמוד. שהוא עיקר וכן מפורש יחיו דגן בתלמוד יפרחו כגפן באגדה שמושכת לבו של אדם כיין:

הוה גביר לאחיך. הרבה אחים כמשמעו:

אלא בלעם. ע"י שהיה שונא פתח בברכה וסיים בקללה:

פליונו של יצחק אבינו. פליון. אוהל:

כמין איצטראבמיטא היו הדלתות נקפלות לאחוריהן:

ועשו אחיו בא מצידו מזויין לצוד נפשו כמא דאת אמר ואשר לא צדה מדוע אתה צודה את נפשי לקחתה:

שממית בידים תתפש כו' באי זו זכות השממית מתפשת. באי זו זכות עשו תופש מלכות בזכות אותן הידים שברכו אביו ועל חרבך תחיה:

שממית. שומם. ששמם בית אלהינו. שממית. סם המות: