רש"י על בראשית רבה ס:ז

אתיבון ליה והכתיב ברחל ותרץ ותגד לאביה אמר להן שמתה אמה וכו':

ושמו לבן ר' יצחק אמר לשבח פרדוכוס. לבן דורש שני לדוכוס מושל היה והיה תבע דיקיון על בריות ומלבן מעשיהם ועושה דין בין אדם לחבירו ומלבין את הדין:

לגנאי. מלובן ברשעו:

וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין מעיין ליה:

מהו אל העין מעיין גרמיה תחלה נסתכל בגמליו בממונו ובעשרו ואח"כ בעצמו היאך הוא דומה חשוב לאדם חשוב:

עבד לה אפטרה. להפטיר את העם הבאים לדרשה בפסוק זה:

ואני פניתי הבית. מטינופת עבודת כוכבים שהיה סבור בו שהוא אברהם: