רש"י על בראשית רבה מג

משמועה רעה לא יירא זה אברהם. וישמע אברם כי נשבה אחיו:

אוטם אזנו משמוע דמים. לא רצה לשמוע על דם ריעו אלא הלך ועזר אותו:

רבי יהודה אומר. ילידי ביתו הוריקו כנגד אברהם אמרו חמשה מלכים לא יכלו לעמוד כנגד אלו ד' מלכים ואיך נעמוד אנחנו:

ס"א. הלילה נחלק מאליו. כך אירע המעשה מעצמו שכשהגיע חצות כבר גמר מהכותם וכשהגיע חצות כבר הוכו כולם:

יוצרו חלקו. שנתכוון להכותם בחצות לילה:

אמר הקדוש ברוך הוא אברהם יצא. לישנא דקרא נקט דכתיב אני יוצא בתוך מצרים:

ויכם וירדפם. היה לו לומר וירדפם ויכם. ע"כ:

א"ר ראובן. מהו צדק יקראהו לרגלו צדקה היתה הולכת וצווחת ואומרת אם אין אברהם עושה אותי מי יעשה אותי:

פסיעותיו של אברהם אבינו. שלשה מילין שנאמר ארח ברגליו ארח שלשה אותיות:

רבי יהודה בר סימון אמר מיל שנאמר ארח ברגליו לא יבא. לומר שאין אורח פחות ממיל:

אנשים ונשים החזיר וטף לא החזיר. דכתיב וגם את האנשים ואת העם וטף לא נאמר:

ס"א. וע"כ לא החזירם כדי שלא ישאלם מלך סדום ממנו. והניחן במקומם אחר שהרג האוכלוסים ע"כ:

עמדו. הטף במקומם ונתגיירו וגדרו ערות אביהם הה"ד והבאתי רעי וגו':

ס"א והבאתי. להתגייר:

התחיל לקשקש בזנבו. התחיל להתגייס כנגדו יען שנצל מן המלחמה ע"כ:

ומלכי צדק. זו ירושלים שנקראת עיר הצדק שנאמר צדק ילין בה המקום הזה מצדיק את יושביו שנקראת על שמו:

כל יין שבתורה עושה רושם. בנח. בבנות לוט. בבני אהרן. כולן אירע להן דבר תקלה חוץ מזה שנתן מלכי צדק לאברהם:

ס"א המקום הזה מצדיק את יושביו. כלומר כל אדם העומד בירושלים המקום עושה אותו צדיק ומגופיה דקרא נפקא:

אף מזה לא יצאנו. לא ידענו שמשם קרא לו ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה דכתיב בסמוך אחר הדברים האלה נגזר הדבר הזה:

קונה שמים וארץ. עושה שמים כדמתרגמינן עשה לי את החיל הזה קנה לי. ורבי יצחק פליג על ר' אבא בר כהנא דאמר ר' יצחק קנאם ממש ע"כ:

ממי קנאם. בתמיה לאו לשון קניה הוא אלא לשון תיקון:

מנגנון שלך. לשון ערמות ובלע"ז אינגיניות כלומר מחשבתם שחשבו עליך נהפך עליהם לשון אחר לשון גלגל קורין בלע"ז מאנגאגילו הגלגל שהיה מורה דם עליך נהפך ששפכת דמם: