רש"י על בראשית רבה לט:טז

אחד לבשורת הארץ זה הראשון. ואחד. שלא יפלו בניו בעי זה שני:

ואחד לקנינה. זה שלישי. ראשון וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח לבשורתה. שני ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח התחיל מתפלל שלא יפלו בניו בעי:

לקנינה. דכתיב קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה וסמוך ליה ויאהל אברם וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה':

ס"א ובגמרא לא נקט בנין המזבחות כסדרן כי אותו שבנה בעי לא היה שלישי כי אם שני והכתוב מוכיח כי שניהם כתובים כאחד זה אחר זה ומזבח של בשורה ראשון ומזבח של הקנין לאחרון ואיידי דבעי לפרש מעשה דיהושע קודם נקט ועשאו אחרון:

ויקרא בשם ה'. מקום שהיה רגיל להתפלל שם ע"כ:

התחיל מגייר את הגרים. הקריא שמו בפי הכל התחיל קובע חק: