רש"י על בראשית רבה לו

גלוג. אמור:

על גוי זה דור המבול:

בהסתר פנים. נגזר על נח שלות השקט:

אבוהי דפחתא. אביו של גרוע ופחות מכולן:

נתחלל ונעשה חולין. לאדמה:

למה ויטע כרם. בשביל שנטע כרם:

איש האדמה. שכל לשונות שעל פני האדמה יצאו ממנו:

בורגר. לשון בורגורותא:

אלום חסר אבר:

ונתפזר זרעו. ממנו:

ונתשה. נעשה תש וחלש וישן לו:

תש כחו. מפני ששימש:

אמר להון ואגיד להון. משך את לבן בדברים שהגיד להם:

מה טעם עבד יוצא בשן ועין מהכא וירא ויגד. ראה בעינו והגיד בשינו המחתך את הדבור. וכיון שלקה באחד מן האברים שחטא נפטר מקללתו ויוצא לחירות:

לטלית. להתעטף בטלית:

ויפת לפיוולא. לסודר:

במוקסיהון. מלבוש א' שקורין בלשון יון אוקסמיטא:

יהיה אותו האיש עבד לאחיו. במקום שהם עבדים לי:

בן רביעי שלך. ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען:

יצא חם מפוחם. שמוליד בן שיהיו פניו מפוחמות דכתיב ובני חם כוש ומצרים:

מוניטין. מטבע:

בלשונו של יפת בתוך אהלי שם. והיינו דכתיב יפת אלהים ליפת ומתרגמינן יפתי ה' ליפת כלומר ירחיב. שלשונן של יפת רחב ונשמע משאר לשונות ואותו לשון ישכון באהלי שם:

אלו הטעמים. שמפרשין את המקרא שהרבה מקומות במקרא אדם יכול להבין מתוך הטעם את פירוש המקרא:

אלו ההכרעות. פסקינן ולגרמיה שמבדילין בין מלה למלה:

והתגאות. לא נתפרש לי: