רש"י על בראשית רבה כח:ו

כלום הוציא את בני לתרבות רעה אלא זה. בני אבד וזה קיים. לפיכך מעוף השמים ועד בהמה שלפי שהיו אוכלין בהמות שמנות בעטו בהקב"ה ויצאו לתרבות רעה:

אסף עוף השמים ודגי הים. למה. לפי שהם הכשילום:

ס"א. ומכניע בחצאות. הכניע והשפיל המחיצות ומקרע בכילאות (הוי לזנות לפי והריעות):

מתחילה קודם המבול היתה אימתן של בריות נופלת על העופות משום דכתיב ורדו בדגת הים ובעוף השמים (פ' בראשית) וכו'. עד כאן:

כד הוה חד צייד. אומר לעוף לך ותשמן עצמך ואחר כך שוב אלי והוא היה עושה כן: