רש"י על ברכות ח:

ואפ' עטרות ודיבון – שאין בו תרגום:

מעלה עליו הכתוב כו' – והכי קאמר קרא הכינו עצמכם בתשעה לחדש לענוי המחרת והרי הוא בעיני כענוי היום:

לאקדומינהו – לסדר כל הפרשיות בשבת אחת או בשתי שבתות:

עד שישחוט את הורידין – כדי שיצא כל הדם ולא אמר כן אלא בעוף הואיל וצולהו כולו כאחד:

מחמת אונסו – שחלה או שנטרד בדוחק מזונות הזהרו בו לכבדו:

שברי לוחות מונחות בארון – דכתיב (דברים י׳:ב׳) אשר שברת ושמתם בארון אף השברים תשים בארון:

משום סכנה – שלא יקוץ ידו:

משום קלקול סעודה – אף בחבורה קטנה יצא דם וילכלך את המאכל וימאיס את המסובין:

בלא ק"ש – שתהא מטתך דומה למטת ארמית:

ארמית ממש – על מטת ארמית:

מעשה דרב פפא – שאמרה לו שב על המטה והיה בנה מת מוטל עליה והיתה רוצה להעליל עליו ולומר שישב עליו והרגו:

אסור לעבור וכו' – שנראה כמבריח עצמו מפתח בית הכנסת שבמזרח:

על גב היד – את יד חברו הוא נושק ודרך חשיבות הוא זה מפני הרוק:

אלא בשדה – דאמרי אינשי אזנים לכותל:

בדבר אחר – תשמיש:

אני צויתי למקודשי – במפלת בבל כתיב אני צויתי את מלכי פרס ומדי לבא ולהשחיתה:

ליליא הוא – עד הנץ החמה:

דקיימי בההיא שעתא – הלכך זמן ק"ש דיום הוא דגבי קרית שמע ובקומך כתיב והא קיימי: