רש"י על ברכות סג:

המנבל עצמו – ששואל לרבו כל ספקותיו ואף על פי שיש בהם שחבריו מלעיגים עליו:

ואם זמות – שסתמת פיך מלשאול לשון זמם טבעת של רצועה שתוחבים בחוטם בהמה שעסקיה רעים ונותנים אותו בשפתיה לתופרם יחד ולסותמן סופך שתתן יד לפה כשישאלוך ולא תדע להשיב: