רש"י על ברכות סא:

שואבת כל מיני משקין – אע"פ שהן נכנסין בכרס דרך הושט הריאה מוצצתן ושואבתן מבעד לדופני הכרס:

זורקת בו טפה – מרה ומניחתו מן הכעס:

שוחק – שחוק:

קרקבן – בעוף הוא המסס בבהמה:

טוחן – המאכל:

אף – החוטם:

נעור – מקיצו משנתו:

נעור הישן וישן הנעור – שנתחלפה ובאה השינה מן האף והקיבה נעורת:

נמוק והולך לו – מתנונה והולך לו ונמשך למיתה. לשון אחר נעור הישן הקיבה ונמצאו קיבה ואף נעורים שאינו ישן כלל או ישן הנעור ונמצאו שניהם ישנים ואינו נעור כי אם בקושי: