רש"י על ברכות נו:

ובכל קנינך – לשון מרובה הוא אף קנים הרבה קנה של בינה הוא:

קרא קורא קירא קניא – קרא דלעת כדאמרינן לקמן הרואה דלועין בחלום ירא שמים הוא לשון דלו עיני למרום (ישעיהו ל״ח:י״ד):

קורא – רך הגדל בענפי הדקל בכל שנה כדרך שאר אילנות ולשנה שניה הוא מתקשה ונעשה עץ:

קירא – שעוה:

קניא – קנה: