רש"י על ברכות לז:

מנא אמינא לה – דאפרורין כזית מברכין המוציא:

היה – ישראל עומד:

ומקריב מנחות – ונתנה לכהן להקריבה:

אומר ברוך שהחיינו – אם לא הביא מנחות זה ימים רבים:

נטלן לאכלן – הכהן:

ותני עלה – כלומר ותנן על המנחות מנחת מחבת ומנחת מרחשת הקריבות כשהן אפויות:

וכולן פותתן – כלומר בוצען קודם קמיצה ועושה אותן פתיתין כזיתים כדכתיב פתות אותה פתים (ויקרא ב׳:ו׳) אלמא פתיתין כזיתים מברך עליהן המוציא: