רש"י על ברכות כב.
Rashi on Brachos 22a (Rashi on Berakhot 22a) · רש"י על ברכות · free full Hebrew text
A commentary on ברכות כב. (Brachos 22a).
Open in the reader →לא תימא – במתני' מברך אלא מהרהר:
כהלכות ד"א – שמותר לשנותה בעל קרי כדבריו:
מה להלן באימה – דכתיב וירא העם וינועו וגו' (שמות כ):
מכאן אמרו – כל הטמאים מותרים בתורה שאף הם יכולים להיות באימה וברתת אבל בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת:
ובועלי נדות – אם טבלו לקריין לדברי תורה הטבילה אינה עולה להם לטהרם מטומאת בועל נדה שהיא שבעת ימים אבל לתקנת עזרא עולה להם כדתנן במתניתין זב שראה קרי ונדה כו' צריכין טבילה:
ברגיליות – במשניות השגורות בפיו שהוא מוציאן מפיו במרוצה ואין צריך להאריך בהן:
ואינו מציע את המדרש גרסינן – מפני שצריך הוא תמיד להזכיר בו את הפסוקים שהוא דורש:
לא יכנס למדרש כל עיקר – לא להציע ולא לשנות אבל לבית המדרש הוא נכנס ושותק:
הלכות דרך ארץ – כגון דרכן של ת"ח שהיא ברייתא ופרק בן עזאי הנותן ארבעה דברים אל לבו:
נראה בעיני דה"ג א"ר אלעאי הלכה כו' – ולא גרסינן מסייע ליה:
כי הנך תלת סבי – וכולהו לקולא:
אינו נוהג אלא בארץ – בשחיטת חולין יליף טעמא בפרק הזרוע:
חטה ושעורה וחרצן – שלשתן במפולת יד דהוו להו כלאי זרעים וכלאי הכרם כאחת:
חד תני – בבן עזאי לחשה לתלמידים:
משום בטול פריה ורביה – שהיו נמנעים מתשמיש מפני טורח הטבילה:
שמקילין בה – במרחצאות או בנתינת תשעה קבין:
של טובלי שחרין – בעלי קריין הטובלין שחרית:
והא איהו אמר כו' – לעיל בריש שמעתין:
אפשר בנתינה – תשעה קבין ואף על גב דלא תנא לקמן אלא בחולה סתם תלמידי חכמים חולים הם כדאמר במסכת נדרים (דף מט:) כמאן מצלינן אקצירי ואמריעי כרבי יוסי. קצירי חולין מריעי רבנן:
גדר גדול גדרו – במה שהצריכו בארבעים סאה:
שתבע אשה – אותה אשה פנויה היתה וחכמים גזרו על היחוד אף על הפנויה:
אתם מזלזלים – לנהוג כרבי יהודה בן בתירא:
קאי כוותך – דבעי טבילה זו במקוה כשאר טבילות:
נראה בעיני דה"ג א"ר אלעאי הלכה כו' – ולא גרסינן מסייע ליה:
תקן חצבא – ליתן מים לתלמידים עליהם שחרית קודם קריאת התורה:
לא שנו – דסגי בנתינה אלא בחולה שראה קרי לאונסו: