רש"י על ברכות טז:

רחץ לילה הראשון שמתה אשתו – ונקברה בו ביום ואע"פ שאבל אסור ברחיצה הוא רחץ כדאמר טעמא אסטניס אני והוא אדם מעונג ומפונק:

לא כל הרוצה וכו' – אם לא הוחזק חכם וחסיד לרבים אין זה אלא גאוה שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו:

גמ' קסבר אנינות לילה דרבנן – ואע"פ שהיה ליל יום המיתה וכתיבא אנינות באורייתא דכתיב לא אכלתי באוני ממנו (דברים כ״ו:י״ד) ופחות מיום אחד אינו אנינות דילפי רבנן מואחריתה כיום מר קסבר ר"ג אין לילה של אחריו עם היום אלא מדרבנן הוא כשאר ימי האבל וגבי אסטניס לא גזור בה רבנן פלוגתייהו דתנאי היא בזבחים (ד' צט:) באנינות לילה אי מדאורייתא אי מדרבנן:

אין עומדין עליהם בשורה – כשחוזרים מבית הקברות היו עושים שורות סביב האבל ומנחמין אותו ואין שורה פחותה מעשרה:

ברכת אבלים – ברכת רחבה שמברין אותו סעודה ראשונה משל אחרים ומברכין שם ברכת אבלים והיא מפורשת בכתובות פרק ראשון (ד' ח.):

לאנפילון – בית קטן שלפני טרקלין הגדול:

נכוים בפושרים – כלומר סבור הייתי שתבינו דבר ברמז מועט שראיתם אותי סר מעליכם ליכנס לאנפילון:

הוי – לשון גניחה וצעקה:

אין קורין אבות – לישראל:

אלא לשלשה – אברהם יצחק ויעקב לאפוקי שבטים:

אלא לארבע – שרה רבקה רחל ולאה:

אבא פלוני אמא פלונית – לא בבניהם קאמר אלא בשאר בני אדם כעין שאנו קורין עכשיו מר פלוני מרת פלונית כך היו רגילין לומר אבא פלוני ואמא פלונית:

כן אברכך – וכמו חלב ודשן. תרי קראי דסמיכי להדדי:

רננות – שתים:

בפורינו – בגורלנו:

אחרית ותקוה – שתהא אחריתנו טובה ונראה מה שקוינו:

ותקננו – לשון תקון:

ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה את שמך – שלא יתגבר עלינו יצר הרע בהרהור הלילה לסור מאחריך ביום אלא כשנשכים בכל בקר נמצא לבבנו מייחל לך:

ותבא לפניך קורת נפשנו – כלומר ספוק צרכנו וקורת רוחנו:

ותביט ברעתנו – תדע ותתן לבך ברעה הבאה עלינו:

מעזי פנים – שלא יתגרו בי:

ומעזות פנים – שלא יוציאו עלי לעז ממזרות:

שאינו בן ברית – שאינו מהול:

ואע"ג דקיימי קצוצי עליה דרבי – שהיו שוטרים עומדין במצות אנטונינוס להכות ולהנקם בכל העומדים עליו: