רש"י על ברכות טז.

מתני' האומנין – שהם עסוקים במלאכתן בראש האילן או בראש הנדבך והגיע זמן ק"ש קורין לשם מיד:

נדבך – בנין של אבנים כמו נדבכין די אבן גלל (עזרא ו׳:ד׳):

מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה – דצלותא רחמי היא ובעי כוונה הלכך אין מתפללין בראש האילן ובראש הנדבך דמסתפי דילמא נפלי דאין יכולין לעמוד שם אלא על ידי הדחק ומחמת בעתותא לא מצי מכווני:

תנן האומנין קורין בראש האילן – אפי' בזמן שהן עסוקין אלמא לא בעי כוונה: