רש"י על ברכות יא.

גמ' בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה – לקמיה מפרש מאי משמע:

ובלכתך בדרך פרט לחתן – ואע"ג דחתן נמי עוסק במצוה הוא אי לאו קרא יתירה לא נפקא לן מקרא קמא דכיון דעוסק במצוה לא כתיב בקרא בהדיא אלא מיעוטא בעלמא הוא דקא דרשינן מביתך וממעטינן מינה עוסק במלאכת מצוה דאיכא טרדא אבל חתן דטרדא דמחשבה בעלמא הוא שמחשב על עסק בתולים אי לאו קרא יתירה לא אתמעוט:

הכונס את הבתולה פטור – שטרוד במחשבת בעילת מצוה: