רש"י על בכורות נו.

בניך אינו בלקוח - דלא שייכא בהו לקיחה ומתנה אלא אצלו נולדו:

ופריך והא בבכור כתיב - ואת ילפת מינה מעשר ועוד בכור קדוש בלקוח ומתנה שהרי משעה שנולד קדוש:

אמר קרא תעשה - כן תעשה לשורך והא ודאי לא מצית מוקמת בבכור דהא מרחם קדוש ולא בעי עשייה שיקדישנה האיש:

לחטאת ולאשם - דלא לייתינהו מלקוח ומתנה:

דומיא דבניך - דמשתעי בבכור אדם מה בכור אינו בא על חטא כו':

בכור אינו נדר ונדבה אלא חובה:

ואימא לעולת ראייה - שהיא חובה ולא על חטא:

בכור אין זמן קבוע לקדושתו אלא כשנולד קדוש:

בשעת עשייה - בשעה שהן ראויין להתעשר מיעט הכתוב שלא יהו לוקחין ובמעי אמן לאו שעת עשייה היא:

ר' יוחנן חזאי בחילמא כו' - הלילה נראה לי ר"י בחלום והואיל ונראה לי יודע אני בי שאומר היום דבר טעם:

חל על מחוסר זמן - שאם לקחו קודם שבעת ימים ללידתו שוב אינו נכנס לדיר להתעשר וכל שכן אם לקחו גדול. והא מחוסר זמן דלא שעת עשייה היא וחייל עליה דין לקוח:

ואם תימצי לומר משנה ודאי ר' שמעון היא - דלדידיה מחוסר זמן שעת עשייה הוא ומשום הכי לקוח חל עליו ומיהו במעי אמו מודה דאין לקוח חל עליו:

וחזר ולקחו ממנה - ואם יש לו תשעה והוא חייבין במעשר ואם יצא אחד מן הכשירין בעשירי הרי טוב ואם יצא האתנן בעשירי יאכל במומו לבעלים:

אישתמיטתיה - להאי מקשה הא דאמר רבי אסי כו' והכא נמי כגון שנתנו במעי אמו: