רש"י על בכורות נד.

אשכחן תירוש ויצהר - דאין מעשרין מזה על זה דהכי כתיב חלב לכל אחד:

תירוש ודגן - דלא כתיב בתרוייהו אלא חד חלב מנלן דלא יתרום מדגן על תירוש ומתירוש על דגן:

דגן ודגן - חיטין על שעורין ושעורין על חיטין: גפנים וזיתים אינן כלאים זה עם זה. דגן ודגן כלאי זרעים מדרבנן. דגן ותירוש כלאי כרם מדאורייתא:

ולר' יאשיה דאמר - דגן ותירוש אינן כלאים ודגן ודגן אינן כלאים עד שיזרע שלשתן בבת אחת במפולת יד:

היכי מייתי לה - בק"ו:

אפילו ע"י דבר אחר - שאם זרע מין שלישי או חיטין או שעורים אינן כלאים עד שיהא ב' מינין דגן ומין כרם:

תירוש ודגן - שהן ב' מינין כלאים ע"י מין שלישי או דגן ודגן שהן כלאים על ידי כרם אינו דין כו':

ושני מינין בעלמא - שאינו דגן כגון פולין ועדשים מנלן דלא יתעשרו מזה על זה:

הני - כל שאר מינין דרבנן דמדאורייתא אינו חייב במעשר אלא דגן תירוש ויצהר וכל דתקון כעין דאורייתא תקון שלא יתעשרו ממין על שאינו מינו: