רש"י על בכורות מג:

לאכלא - לכסוי של חבית (מלמעלה) שחד מלמעלה ורחב מלמטה וחבירו בסנהדרין בפ' זה בורר לו אחד (דף כח:) כי אכלא לדנא:

לגדגלידא דליפתא - לראש הלפת שראשה רחב והולכת וכלה למטה:

באמצע הראש - שראשו בולט לאחוריו כלפניו: