רש"י על בכורות לח:

מים - שעיניו נוטפות מים:

אלו הם המים הקבועין - כלומר במאי ידעינן אי קבועין הן אי עוברים:

אכל לח ויבש של גשמים - אם האכילוהו לרפואה תבן ומספוא שקורין פיצ"א:

לח - הגדל בניסן ויבש הגדל בתשרי כדמפרש בגמרא והאכילוהו ביחד לח ויבש של גשמים הגדל בשדה בית הבעל דסגי ליה בגשמים:

או לח ויבש של שלחים - קרקע שצריכה להשקות:

או שלא אכל לח ויבש ביחד אלא אכל יבש ואח"כ אכל לח לרפואה אין זה דרך רפואה אע"פ שלא נתרפא בכך אינו מום עד שיאכל יבש אחר הלח דזו היא דרך רפואתו ואם לא נתרפא הוי מום: