רש"י על בכורות ב:

מאי לאו אעובר - קאמר דאינו רשאי:

כהן מאי עבידתיה - בבהמה אלא ודאי אעובר:

לא - לעולם מהכא לא תפשוט דהכא במאי עסקינן כגון דיהיב ליה בהמה מעברתא לפטומה וליטול חצי השבח בין בפטום בין בוולדות דמיגו דקנסינן וכו' אבל אי זבין ליה עובר לחודיה לא:

שאינה יכולה להתרפאות - ולעשות מלאכה בשבת:

מתיר בשבורה - ועובר דומיא דשבורה:

היינו אורחיה - ולא שבור הוי:

בהמה לעובריה - כגון שעדיין לא נתעברה ומכר לו כל הוולדות שעתידין להתעבר ובהמה עצמה לא מכר לו:

מהו - לקונסו לפדותה משום מוכר בהמה לעובד כוכבים:

דאתי לאיחלופי - להתיר מכירת שלמה:

דפסקה מיניה - שלא שייר בה לעצמו כלום משמכרה:

וכ"ש שלמה - כי האי גוונא דלא פסקה מיניה שהרי שייר לעצמו גוף הבהמה ואי משום עוברין ליכא למיחש שהרי לא נתעברה עדיין ולא כלום מכר לו ולכשיבאו ברשות עובד כוכבים הם באים:

דפסקה מיניה - ומכירה חלוטה היא ואתי לאחלופי ולהתיר מכירה חלוטה שלמה אבל הכא דלא פסקה מיניה שרי דלאו מכירה היא:

וכל שכן שלמה דאתיא לאחלופי - במכירה חלוטה של שלימה אחרת:

משום הכי הוא - בתמיה דאיצטריך לן למיבעי:

עליה - על השבורה:

אלמא - טעמא דרבנן משום עוברין תיפשוט מינה דלרבנן אסור למכור לעובד כוכבים בהמה לעובריה ולר' יהודה מותר: לעולם טעמא דרבנן משום איחלופי ואיצטריך למיבעי כיון דלא פסקה מיניה איכא למימר לא אתי לאיחלופי במכירה גמורה והכי קאמרי ליה רבנן לר' יהודה:

כמאן דזבנה לשחיטה דמי - וליכא למיחש לאיחלופי דמאן דחזי ידע דלא מזבין ליה אלא לשחיטה ולא אתי לזבוני בהמה שלא לשחיטה:

משהא לה - לצורך וולדות ומאן דחזי לה בבית העובד כוכבים לסוף שנה או שתים סבר מותר למכור בהמה לעובד כוכבים שלא לשחיטה:

ת"ש - ממתני':

ולא קתני אע"פ שאינו רשאי - אלמא מותר למכור בהמה לעובריה דהא קבלה מכירה לעוברין היא שאין חולק העובד כוכבים אלא בוולדות דקס"ד דלא פליג עובד כוכבים בשבח פטימת בהמה:

על פיך - בהגרמת פיך:

תנא במכירה - אינו רשאי והוא הדין לכולהו:

ומאי שנא מכירה דנקט - בה אינו רשאי ולא נקטיה בחדא מהנך:

דעיקר מכירה היא - עיקר איסורא הויא מכירת בהמה: