רש"י על ביצה ג.

ויתלוש - דהוה איסורא דאורייתא דהיינו קוצר שהוא אב מלאכה:

חדא גזרה היא - לא שתהא זו גזרה דלא ליתי לידי פירות הנושרין אלא כשנמנו וגזרו על פירות הנושרין אף ביצה היתה במשמע ואע"ג דלית בה משום תלישה מיהו מכלל גזרת חכמים היתה שאף היא פרי הנושר: