רש"י על ביצה לג:

להניף - ווכטליי"ר משום הבלא:

ומוללו - בין אצבעותיו להוציא ריחו:

ולא יקטמנו להריח בו - שיהא מקום הקטימה לח וריחו נודף גזירה דלא ליתי לקוטמו לחצוץ בו שניו דהתם כלי משוי ליה ואיכא איסורא דאורייתא:

פטור - דאינו לשם כלי:

חייב חטאת - בשבת ויש עצי בשמים שהן אוכלי בהמה ואפ"ה חייב: