רש"י על ביצה לג.

חזרא - ענף עץ שהוא חד כקוץ וראוי לתקעו בצלי כמין שפוד ולצלות בו:

ר"נ אסר - ביו"ט משום דמוקצה נינהו לטלטל שלא עשאו לכלי מבעוד יום:

ברטיבא - שאינו ראוי לטלטלו אפילו להסקה דכ"ע לא פליגי דאסור:

מה לי לצלות בו - לתחבו לתוכו:

מה לי לצלות בגחלתו - הרי ראוי לטלטלו לעשותו גחלת וצולה בה: