רש"י על ביצה יט.

שאינה של יום טוב - כגון נדר ונדבה:

שאינה קרבה - דאית בה תרתי לאסורא אין בה אכילת אדם ואפשר לאחר זמן:

ועל שלמים שהן של י"ט - כגון חגיגה ושלמי שמחה:

שקרבין - דאיכא תרתי להתירא אכילת אדם והן זמנן ברגל ואם יעבור הרגל בטל קרבנו: