רש"י על בבא מציעא פז.

קנטרי - משקל גדול שקורין צנטינ"ר מאה מנה:

עובר לסוחר - מלמד שבכל מקום היה מתקבל בשקל ואיכא דוכתא דקרו לקנטיר תיקלא:

סולת - עדיף מקמח:

מכאן שהאשה עיניה צרה באורחין - היא אמרה קמח והוא סולת:

פירסה נדה - חזר להיות לה אורח כנשים:

כדי לחבבה על בעלה - להודיעו שהיא צנועה משאר חברותיה שאינה נראית וצריך לישאל אחריה:

על איו שבאליו (נקוד) - איו שלו נקוד והלמ"ד אינה נקודה:

לימדה תורה וכו' - והיינו נקודת איו דלא היו צריכין לישאל דיודעין היו שהיא באהל דכל נקודה עוקרת התיבה שאינה אלא לדרשה ודרוש מינה דרך ארץ:

באכסניא - אשת אושפיזא:

על ידי בעלה - לא שישאל לה לשלום אלא לבעלה ישאל מה שלום הגברת:

קמטין - פרוצנ"ש:

היא אמרה ואדוני זקן - אמר לו הקב"ה שהיא אמרה ואני זקנתי:

אסופי - ילד מן השוק ולא נודע של מי והמוצאו אוספו אל הבית:

בעא רחמי - כדי שיכירו בינו ובין בנו:

בעא רחמי והוה חולשא - שיחלה אדם לפני מותו ויצוה לביתו:

ואתפח - ונתרפא:

חליו אשר ימות בו - מכלל דחלה עוד שלא מת בו:

כי מורדיא דלברות - שם הנהר מורדיא עץ שרב החובל מנהיג בו הספינה לרחקה מן האבנים ומן המכשולים ובלע"ז גוביריניי"ל:

ואמר לו בעל הבית - הרי שכרך עלי כאחד מפועלי העיר:

משמנין ביניהן - לא בפחות ולא ביותר אלא כמנהג המדינה בינונית:

מתני' ואלו - פועלין:

אוכלין - ממה שעוסקין בו:

גמר מלאכה - כשתולשין אותו:

עד שלא נגמרה מלאכתו - למעשר ואם בר חלה הוא עד שלא נגמרה מלאכתו לחלה וטעמא דכולה מתני' מפרש בגמ' מקראי: