רש"י על בבא מציעא פה.

ר"ש הא דאמרן - דקאמר אתה ארי בן שועל:

בני בתירה - במס' פסחים שהיו נשיאים ובשביל שראו להלל שהיה גדול בתורה ועלה אצלן מבבל עזבו נשיאותן ומינוהו נשיא עליהן:

דחזו להלל דעדיף מינייהו - והלכות שהיו נשאלות מהן בבית המדרש נעלמות מהן ובושין בדבר:

חביבין יסורין - שראה שהועילו יסורין של ר"א שלא שלטה בו רימה:

בצמירתא - אבן שבמקום קטנים:

צפירנא - חולי שבתוך הפה ושמו מישג"א:

אהורייריה - שומר סוסין:

כיסתא - מספוא:

עבר קליה - דרבי:

לקלייהו - דחיותא:

תליא לרישיה בכנפי דרבי - החביא את ראשו תחת כנפי כסותו:

אמרי - ברקיעא:

כנשא ביתא - מכבדת הבית:

שדיין בני כרכושתא - היו מוטלין שם בני חולדה:

ואפי' הכי - דלא אתא מיטרא בהנהו שני:

כי הוו עקרי פוגלא - צנון:

ממשרא - מן הערוגה:

הוה קיימא בירא מליא מיא - היתה הגומא עומדת מליאה מים:

שוכרתו בשמונה - מחמת יופיו:

אסמכיה ברבי - שיהו קורין אותו רבי כדי שיתקנא וישים (אל) לבו על ת"ת:

ואשלמיה - מסרו לרבי שמעון ללמדו תורה:

כל יומא הוה אמר - אותו הבן:

לקרייתי אנא אזיל - לעירי אני חפץ לילך:

מומי עזובה דא - בשבועה הנחתי זאת ולא אשאל עוד לילך:

ולוקח נפשות - המלמדו תורה קונהו לבן:

צער מערה - שנתחבאו שם ר' שמעון בן יוחי ור' אלעזר בנו י"ג שנה במס' שבת (דף לג:):

שמקפח את בניו - שהיה רגיל לאמר אקפח את בני כשנשבע:

ורבי למה ליה כולי האי - לחזור על בני אחרים לשאול אם יש לו בן:

אם תשוב - ישראל למוטב בתוכחתך ואשיבך אלי ולפני תעמוד הקב"ה אמר לי שאעמוד ואתקיים לפניו אם אוכל להשיבכם:

יקר מזולל - ת"ח מע"ה:

מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם - הקב"ה אמר כך אני ערב מעתה שלא ימוש עד עולם:

ארבעין תעניתא - שלא תפסוק תורה מזרעו:

גמרא דבבלאי - גמרא שלנו:

דלא ניטרדיה - כשעלה לארץ ישראל ללמוד מפי ר' יוחנן ואמוראין שבארץ ישראל לא היו בני מחלוקת ונוחין זה לזה כשמן כדאמרי' בסנהדרין (דף כד.) ומיישבין את הטעמים בלא קושיות ופירוקין:

קטין חריך שקי - דאיניש גוצא הוה:

דבר זה - על מה אבדה הארץ: