רש"י על בבא מציעא עח.

מתני' בבקעה והוליכה בהר - בראש ההר ואע"פ שהדרך חלק וישר חייב בגמ' מפרש מאי שנא רישא הכא דלא מפליג בין הוחלקה להוחמה ובסיפא מפליג להוליכה בהר והוליכה בבקעה:

ואם החליקה פטור - שבהר היא ראויה להחליק יותר שראש ההר חד ומשופע לצדדין:

ואם הוחמה חייב - שהבקעה מעלה הבל לפי שההרים סביבה ואין אויר שולט בה:

אם מחמת המעלה הוחמה - בעלותה מרגל ההר לראשו:

חייב - שהמעלה גרמה לה והוא שינה להוליכה בהר: