רש"י על בבא מציעא עב.

אית ליה זכיה - דתנן זכין לקטן בפרק מי שמת (ב"ב דף קנו:):

וזקפן עליו במלוה - לאחר זמן חישב עמו על הרבית וזוקף הכל ביחד במלוה וכתב לו שטר עליהם כך וכך אני חייב לפלוני:

וגובה את הרבית - דמשעת זקיפה הוי כגבוי:

בין כך ובין כך - אסיפא פליג וטעמא כדמפרש ואזיל שלא יאמרו כו':

שטר שיש בו רבית - שכתוב בו פלוני לוה מפלוני מנה ברבית כך וכך לזמן פלוני:

המוקדמין - למלוה:

פסולין - דבעי למיטרף לקוחות מזמן הכתוב בו ועדיין לא הלוה ושטר הלקוחות קודם למלוה וזה מוציא שטרו והוא קודם והוא שקר:

פסולים - ואינו טורף מן המשועבדין ואפילו מן המאוחר למלוה:

ר"מ היא - דקניס היתירא אטו איסורא:

שמא יגבה מן זמן ראשון - דאיכא דלא מסיק אדעתיה לדקדק כל כך בזמן הלואה לומר למלוה שטרך מוקדם ומקחי קדם להלואתך:

פרדיסא - כרם:

כבישנא - אטמין:

ואמינא לקוחה היא בידי - ואבד שטר המכירה ואבא מכח חזקה של ג' שנים דכולי האי לא מצינא למיזדהר בשטרא:

אזל - בעל הכרם:

אקנייה - במתנה בעדים:

לבנו קטן - כדי שלא תהא מכירתו מכירה שכשיוציא שטר מכירתו זה יוציא שטר מתנתו ולא גילה הדבר:

זוזי - מעות שהוא תובע ממנו שמוציא עליו שטר שמכרת לי כרם שאין שלך וקבלת מעותיי וכתבת לי אחריות:

כמלוה בשטר דמו - דהא כתב ליה אחריות: