רש"י על בבא מציעא נד.

עשרים וחמש הבעלים נותנין שלשים - והתם (ערכין ד' כז:) פריך ונימא לגיזבר אתא גברא בחריקאי הרי בא אחר תחתינו שחפץ ליתן כמה שעולה קרן וחומש שאמרתי ואין הקדש נפסד ולמה נכוף את זה לתת שלשים וסיום המשנה אמר אחד הרי הוא שלי בעשרים ושש. אומר הגעתיך:

ש"מ חומשא מלבר - מדקתני חומש על עשרים סלעים חמש סלעים הרי חומש מן החוץ: