רש"י על בבא מציעא מו.

וחוזר ואומר - הרי פירות של מעשר שני שלך יהיו מחוללין על מעות שיש לי בבית ויקנה המעשר הזה את המעות ויצא לחולין:

טעמא דאין בידו מעות - דמדקתני ואין בידו מעות ש"מ דאם היה בידו מעות שם בגורן לא היה אומר לו התנא לעשות כן אלא המעות הללו היה מוסר לחבירו ומקנה אותם לו במשיכה:

ופריק - וחבירו זה פודה את המעשר:

דהכי עדיף - שאינה נראית ערמה כל כך להיפטר מן החומש:

דהוה ליה - חבירו נוכראה לגבי מעשר וקרינן ביה ממעשרו פרט של אחרים: