רש"י על בבא מציעא לח:

הוה עובדא בנהרדעא - בשבוי שירד יורשו לנכסיו:

ופשטה רב ששת מהא מתניתא - דאין מורידין:

א"ל רב עמרם דלמא לירד ולמכור תנן - [קתני] תנא דאין מניחין אבל לעשות ולאכול וליטול כאריס שפיר דמי:

דמעיילין פילא כו' - ומשני שנוייא דחיקא כמבקש להכניס פיל שהוא חיה גדולה בנקב מחט: