רש"י על בבא מציעא כט.

אלא - משום שכר שימוש מעות אבל שכר שמירת מצוה דנימא מגו דלא בעי למיתב ריפתא לעניא דהעוסק במצוה פטור מן המצוה לא מחייבינן ליה:

כשנשתמש - לאו דוקא אלא משום שכר שימוש קאמר מפני שמותר להשתמש בהן:

כשומר חנם - ואינו חייב אלא בפשיעה:

כשומר שכר - וחייב בגניבה ואבידה דשומר שכר מצוה הוא דהעוסק במצוה פטור מן המצוה:

כולי עלמא לא פליגי דמחייב - כדין שומר שכר:

מאי לפיכך דר"ע - כיון דאמר לא ישתמש מהיכא תיסק אדעתין לחיוביה דאיצטריך למימר אינו חייב: