רש"י על בבא מציעא כז:

דמסמני - מנחשי ואומר סימן לאדם שמשאיל כיסו שמוכר לו מזלו:

דמזייף - שהיה לכל איש חותם ניכר בטבעתו וכששולח שום דבר סתום מכסהו וחותמו בטבעתו לפיכך אינו משאיל טבעתו שמא יעשה זה חותם כנגד חותמו ויזייף בו את שליחותיו: