רש"י על בבא מציעא כב:

הני תמרי דזיקא - שהרוח משיר:

היכי אכלינן להו - הא לא מיאש והא דנקט למיבעי בעיא מאחר דאיתותב רבא קשיא לי דבלא איתותב רבא איכא למיבעי דהא מודה רבא בכל דבר שחזותו מוכיח עליו חוץ מן התאנה מפני שנמאסת עם נפילתה ונראה בעיני דלא נקט לה אלא להרבות בחומר איסור כלומר מאחר דאיתותב אפילו בדבר שאין בו סימן כ"ש שאלו אסורין שיש בהן סימן:

מעיקרא - מקודם נפילתו:

יאושי מיאש - דיודע הוא שהרוח משיר מהן והשקצים מזומנים לאוכלן: