רש"י על בבא מציעא קי.

הני מילי מילתא דלא עבידא לאיגלויי - כלומר בתר קרקע ודאי אית לן למיזל ומיהו הני מילי בספק שאין עומד לעולם להתברר כי ההוא דמספקא לן בין אם תפיס לשון ראשון ואי תפיס לשון אחרון:

אבל הכא מילתא עבידא לאיגלויי - בסוף שיבאו עדי שטר ויעידו:

ואטרוחי בי דינא תרי זימני - שמא הדין עם המלוה ואם נוציאנו מידו עתידין אנו לחזור ולגבותו מיד הלוה לאחר זמן: