רש"י על בבא קמא פ.

והטבח - המקבץ את הבהמות ליום השוק:

לוקח ושוחט או לוקח ושוהה - עד יום השוק שלשים יום למקחו:

ובלבד שלא ישהה את העגונה - המאוחרת למקחו שלקח סמוך לעת השוק לא ישהה אותה לאחר יום השוק להשלים שלשים יום למקחה:

העגונה - מאוחרת כמו הלהן תעגנה (רות א׳:י״ג) תאחרנה מלהנשא:

אלא קושרה - ורבנן פליגי עליה דרבן גמליאל:

גונח - פלידר"א צועק מפני כאב הלב לא היה יכול להשיב רוחו:

לסטים מזויין - רועה בשדות אחרים וגוזל את הרבים:

שהיו מרעין - בהמה דקה שלהן בחורשין:

ואע"פ שהיו חורשין סמוך לבתיהם - ולא היו רועין בשדות אחרים ומשום חורשין ליכא גזל דאמר לעיל אבל מגדלין בחורשין ולקמן (בבא קמא דף פא.) נמי בתקנת יהושע תיקן שלא יקפיד בעל היער על כך אפי' הכי נענשו מפני ששדה קטנה היתה ביניהם ושל אחרים היתה:

רועה - בהמות שלו:

שעשה תשובה - שלא לגדל בהמה דקה עוד:

כלבים וחזירים - תנן במתניתין דאסור לגדלן:

חיה דקה - צביים ושועלין:

כלבים כופריים - קטנים וננסים הם ל"א כלבים גדולים של ציידים ואין מזיקין:

חולדות סנאין - גדילות בסנה:

לנקר את הבית - מן העכברים:

וורדני - סנה:

דקטיני - דקים:

דמתתאי שקיה - שוקיה גוצין:

בבבל כארץ ישראל - שמיום גלות יכניה רבו שם תלמידים ונתיישבו שם בישוב קבוע:

דידך מאי - הלא יש לך בהמה דקה:

חובה - שם אשתו:

תקברינהו לבנה - שאתה סומך עליה והיא אינה יכולה לשמור:

מכי אתא רב לבבל - רבו מתיישבין שם מפני ישיבתו לישנא אחרינא הוא בא ולמדנו להזהר בכך שראה שם רוב ישראל וישוב קבוע:

שבוע הבן - ברית מילה על שם שעברו עליו שבעה ימים:

ישוע הבן - משתה שעושין לפדיון הבן בכור ישוע מתרגמינן פורקן כמו פדיון:

רב לא עייל קמיה דשמואל - טעמא אמרינן לקמן: