רש"י על בבא קמא כז:

הרי אמרו לרכובה שלש - מנהג הדיינין לגבות מן הבועט את חבירו בארכובתו של בועט ג' סלעים לבשת לפי שגדולה בשת מכת הארכובה מדחיפת היד:

לבעיטה - ברגל:

לסנוקרת - אוכף של חמור שהכה בו את חבירו:

שלש עשרה - סלעים לבשתו לבד חיוב שאר הדברים:

לפנדא דמרא - בית יד של פושיי"ר:

קופינא - הברזל עצמו אצל הנקב: