רש"י על בבא קמא כו:

לענין נזקין חייב - דהא אפקינן שוגג כמזיד ואונס כרצון:

מלאכת מחשבת אסרה תורה - שנתכוין לעשות מלאכה אלא כסבור שהיום חול או סבור שמלאכה זו מותרת וכל הני דאמרינן הכא לא נתכוונו לעשות המלאכה הלכך פטור:

לענין גלות - כגון אם נפלה על האדם ומת:

פטור - דגבי גלות כתיב מכה נפש בשגגה (במדבר ל״ה:י״א) ולא מיקרי שגגה אלא היכא דה"ל ידיעה מעיקרא וזה לא הכיר בה מעולם: