רש"י על בבא קמא יט:

גמ' ופרה שאכלה שעורין - שהן מאכל חמור:

וחמור שאכל כרשינין - שהן מאכל פרה וכן חזיר וכלב ואע"ג דאינן רגילין בכך הואיל ואורחייהו למיכלינהו ע"י הדחק כשהן רעבין ראויין להן קרינן ביה:

כל מידי דלאו אורחיה - למיכל כל שעה:

ואכלה ע"י הדחק - כלומר ואורחיה למיכל ע"י הדחק כי הני:

שמיה אכילה - ואפילו שלא ע"י הדחק:

שונרא דאכל תמרי - אורחיה למכלינהו ע"י הדחק אבל כסות וכלים אפילו ע"י הדחק לאו אורחיה למכלינהו אלא מתכוין להזיק: