רש"י על בבא קמא יז:
Rashi on Bava Kamma 17b · רש"י על בבא קמא · free full Hebrew text
A commentary on בבא קמא יז: (Bava Kamma 17b).
Open in the reader →גמ' היינו רגל היינו בהמה - מאי רגל ומאי בהמה דתני תרתי במתני' הא חדא היא ואמאי הדר תני הבהמה מועדת:
תנא אבות - רגל ממש שדרסה ברגליה וסיפא קתני תולדות הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר בגופה ובשערה ובשליף שעליה דרך הלוכה דתולדות דרגל הן דהזיקה מצוי ואין כוונתה להזיק:
מאי אבות ומאי תולדות איכא - (והא) ליכא למימר דהאי דתנא בהמה מועדת לאכול פירות וירקות הוי להו תולדה דהיינו שן ממש ותולדה דשן היינו נתחככה בכותל להנאתה:
וא"ל אנא שנאי חדא - רישא ואת שני סיפא:
קמ"ל - מתני' דאשן דחיה נמי מיחייב:
דחיה בכלל בהמה - דכתיב (דברים י״ד:ד׳) זאת הבהמה אשר תאכלו ומפרש בתריה איל צבי ויחמור:
אי הכי הא - שן בהמה מבעי ליה למיתני ברישא והדר שן חיה:
רישא נמי ליתני - בהמה דהוי תולדה ברישא דלא כתיבא:
אידי ואידי - שן דחיה ושן דבהמה:
דסליק מרגל - בפ"ק (דף טו:) תנן הרגל מועדת ולא תנן הבהמה:
שליף - משאוי שבאמתחת ובמרצופין:
סומכוס - לית ליה הלכתא דחצי נזק צרורות אלא נזק שלם ס"ל:
צרורות כי אורחייהו - כלומר אע"ג דאורחייהו להתיז צרורות משלם חצי נזק כדמפרש לקמיה דהלכתא גמירי לה וכן חזיר הנובר ומתיז צרורות בחוטמו הוי נמי כצרורות דרגל דכל מה שהוא כחו ולא גופו קרי צרורות:
רוח שבכנפיהם - היינו צרורות דכחו הוא:
ונקרו - בחרטום שלהם שקורין בי"ק:
חצי נזק נמי לא - דלא אשכחן חצי נזק אלא במשונה אבל במידי דאורחיה לא:
שבזב טהור - כגון שזרק חפץ על אדם הוי טהור ובנזקין כעין צרורות חצי נזק:
עגלה מושכת בקרון - אתא לאשמועינן דבזב טמא אם הלכה קרון שהזב עליה על גבי כלים טמאים משום מדרס הזב ובנזקין נמי עגלה שמשכה בקרון ע"ג כלים כגופה הוי ולא כצרורות ואם התיז צרורות מתחת הקרון דבזב טהור בנזקין נמי צרורות נינהו:
בתר מעיקרא - שדחפתו ובגופה תבר מנא:
פטור - המשברו וחייב הזורק אלמא בתר מעיקרא אזלינן והואיל וסופו לישבר לכשינוח כמי ששברו הוא דמי:
הידוס ס"ד - אמאי לא ליהוו מועד הא אורחיה הוא:
הידוס והתיז - שגלגל הכלי ברקידתו למקום אחר ונשבר מ"ד מועד לנזק שלם סבר בתר מעיקרו אזלינן: